גלריות ומרכזי אמנות בארץ – גלריה גורדון ויצירות אמנות מעולם האבסטרקט

גלריה גורדון היא בית לאמנים ישראלים

ברחוב גורדון בתל אביב, הוקמה בשנת 1966 גלריה גורדון, אשר אירחה במשך השנים מאות תערוכות ובנוסף הוציאה לאור ספרים ידועי-שם העוסקים באמנות. בשנות השבעים הפכה הגלריה למתחם הראשון בישראל, שבו התקיימו מכירות פומביות של יצירות אמנות ישראליות. בשנת 2016 עברה הגלריה למשכנה החדש בדרום תל אביב ומאז ועד היום היא מארחת עבודות של יוצרים מישראל ומכל רחבי העולם. בשנת 2018 הוקם מתחם חדש של הגלריה, בנוסף לקיים, שבו מוצגות בעיקר יצירות של אמנים צעירים. שני המתחמים יחדיו מעניקים את המבט המיטבי על אמנות העכשווית על שלל גווניה.

חוויה ייחודית לשוחרי אמנות ישראלית

הגלריה נחשבת למצליחה ביותר בארץ והיא מארחת תערוכות יחיד וקבוצתיות מזה עשורים רבים של שנים. שילוב בין עבודות ציור, פיסול ומיצגי אמנות מרתקים – הפכו אותה למקום עלייה לרגל עבור שוחרי תרבות מכל שכבות האוכלוסיה. חללי הגלריה בשני הסניפים, עוצבו באופן שמאפשר את ההתבוננות האופטימלית של המבקרים על היצירות עצמן, כאשר לצורך קיומן של תערוכות מסוימות נעשים שינויי מבנה זמניים באופן תדיר, זאת על מנת להיטיב עם העבודות ולהביא לפסגה את החוויה של המבקרים במקום.

עבודות של אמנים מובילים – גלריה גורדון מצגיה סגנונות מגוונים

הקמת השלוחות החדשות של גלריית גורדון, היתה חלק ממגמה כללית של צמיחה והתפתחות בענף האמנות, כאשר גלריות נוספות בישראל עברו תהליך התחדשות ופתחו חללי תצוגה חדשים. הגלריה, כבר בתחילת דרכה בשנת 1966, הקפידה לייצג את הבכירים שבאמנים וביוצרים הישראלים כאשר הרעיון המרכזי היה לייצר שיח בין התרבות והיצירה המקומית – לבין הפעילות התרבותית ברחבי תבל.

עבודות של ציור מופשט ופיסול מחומרי גלם מגוונים מוצגים בגלריית גורדון מזה עשרות שנים, כאשר הדגש הוא על שילוב בין אמירות אמנותיות שונות והצגת “הישן והוותיק” במקביל ל”חדש והבועט”. הביקור בגלריה מיועד לאנשים שמעריכים תרבות פיזית ויודעים לקחת אותה בדמיונם אל מחוזות אחרים, רוחניים אפילו.

אמנות האבסטרקט אצל יוצרים ישראלים

הציור המופשט – האבסטראקט  בארץ שורשיו  נעוצים כבר במאה הקודמת. ולאורך השנים  עבר מסע ארוך   בתחילה לקבלו כסגנון ,כזרם של  הציור  ומאוחר יותר להבין אבסטרקט הוא  חלק בלתי נפרד מאמנות העכשווית , גם ביצירות של האמנים עצמם וביניהם זהבה לופו  הנחשבת למובילת סגנון אמנות זה וכבר נאמר עליה שיש לה טביעת אצבע חשובה באמנות הישראלית, ביצירותיה גדולות הממדים  בונה האמנית חוויה רב שכבתית ההולכת ומתעצמת ככל שהצופה מעמיק ומשיל שכבה אחר שכבה  בדמיונו ובדרך אותה הוא עושה עם האמנית ביצירה עצמה.

ההשפעות שהאמנית שואבת את ההשראה ואת התסיסה היצירתית הן רבות ומגוונות אבל הראשונה והחשובה שבהן הן מהות האמהות, המשפחה, הסקרנות הבלתי פוסקת לדעת, להכיר ולהתחדש, להיות מעורבת  במקום בו  היא חיה ויוצרת ישראל עליה לא הייתה מוכנה לוותר אפילו הוצעו לה לאורך דרכה היצירתית הארוכה  מקומות מפתים אולי יותר. אבל זו  ארצה וכאן מתרחשים בה רחשי הלב האומרים יצירה. צבע השמן מעולם לא הספיק ומכאן  הקולאז’ העשיר בחומרים מסביבתה הקרובה והרחוקה, תווי הנגינה מלווים  מאז ילדות מוקדמת, ניירות אורז אותם גילתה לפני שנים בניס שבצרפת  ועלי זהב לכל אלו משמעות ונוכחות רבה בתוך היצירה. קטעי עיתונות  וחומרים תעשייתיים.כל אלו הופכות אותה ליוצרת שהזמן היטיב עמה והפך אותה למרתקת במיוחד.